<h1>ספר הנייר הלכ' שחיטה</h1>
<h2>דף ג.</h2>
ה"ג. תניא ר' אומר וזבחת כאשר צויתיך, מלמד שנצטווה משה על הושט ועל הקנה, ועל רוב אחד בעוף, ועל רוב שנים בבהמה. ושחיטת וורידין בבהמה טוב לדקדק, ובעוף שוחטן לכתחילה מפני שצולהו כולו כאחד או מנקבן בקוץ אבל דיעבד כשר בכל עניין. ומי שאינו בקי בהלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו דילמא שהי או דריס ולא ידע, ואע"ג דחזינן דשחט חד סימן שפיר דאימר שהה בתניינא. ת"ה. שיכור אפי' חכים דידע אסור לאכול משחיטתו, ואמור רבנן הכל שוחטין, ואפילו חרש שוטה וקטן, והוא באחרים רואין אותו מתחילה ועד סוף. ונשים מותרות לשחוט אם יודעות הלכות שחיטה, דלא חיישינן לאיעלופי. וכן שחט ולא בירך שחיטתו כשירה. שחיטה נכרי נבילה.
